דברי ימי הגוף – אביבית בלס ברנס
על התערוכה : "דבר הגוף" של אורלי אלעד
צבעוניות עזה ותעוזה מאפיינות את העבודה של אורלי אלעד.
תעוזה בבחירה לצייר את הגוף האישי, הנשי והמלא, עירום, ניבט אלינו חלקים חלקים, כמו היה גודלו מחייב אותנו להתייחס אל חלקיו השונים בנפרד, כאילו והציור עצמו אינו יכול להכיל את הגוף במלואו.
גוף זה נשקף אלינו בצבעים עזים לרוב, כל חלק ממנו אומר את דברו, מתריס את נוכחותו המלאה והדשנה. אין בו בושה, לא הצטנעות וגם לא התרברבות. הוא פשוט מכריז על מציאותו ועל זכות קיומו, וקובע את מקומו בינינו.
מדברי אורלי: "מגיל שש אני מתמודדת עם בעיית ההשמנה שלי שללא ספק הטרידה אותי רבות. תקפתי את הבעיה בדיאטות, רופאים, מרפאים, פסיכולוגים, שיקויים ותרופות פלא. רזיתי ונשארתי שמנה.
הפעם החלטתי לנסות לקבל את הגוף שלי : הצטלמתי בעירום, בהחלט תמונות קשות, אילצתי את עצמי להתבונן בכל קפל שומן , לפרק את הגוף לקטעים, להסתיר חלקים ממנו ולגלות חלקים אחרים. להישאר אנונימית ולחשוף בהעזה. להשתמש בדימויים מתריסים, לצבוע אותו בצבעים עזים ,לתת לגוף לבטא את רגישותי. להתרגל אליו ובסופו שלדבר לקבל את גופי כפי שהוא."
התערוכה – "דבר הגוף", מורכבת משתי סדרות.
הראשונה של פורטרטים אישיים, עוסקת במראות מן העבר.
מראות וזכרונות אשר הטביעו חותמם בגוף, אותו גוף המופיע בסדרה השנייה.
שתי הסדרות קשורות זו בזו בקשר רעיוני וצורני.
בשתיהן לא ניתנת לנו התמונה כולה. סדרת הפורטרטים מורכבת מהבזקי דימויים המפוזרים כרמזים על פני הבד, קרעי זיכרון וחלקי תמונות. ובסדרה השניה, אנו מנחשים את שלמות הגוף דרך חלקיו.
הצבעוניות בציוריה של אורלי היא לרוב צרובת שמש, חמה, לא מוותרת ולא מרחמת על דימוייה. חלקי הגוף הנגלים בציורים הם עירומים, ומוארים באור כמעט אכזרי, המאיר בחדות את הבשר על קפליו. המכחול של אורלי מנכיח אותם בעוז ובחריפות, הטמפרטורה גבוהה! יחד עם זאת הציור אינו בוטה, הבחירה לייצג את הגוף דרך חלקיו ולא במלוא תפארתו, מאפשרת התייחסות לכל חלק מחלקיו כאל ישות בפני עצמה, הנושאת בעול ואומרת את דברה בשקט, בסוג של איפוק.
ציור אחד ויחידי מציג את הגוף על כל אבריו, אך בו זמנית מבטל את אנושיותו על ידי הכלאתו עם גוף פרה. דווקא בציור זה, האשה/פרה משדרת תחושת קלילות. היא ספק מדלגת על פני העשב, ספק מרחפת לה כבלון הליום בדרכו מעלה.
אין ספק כי אידאל היופי הנשי עודו רזה, מחוטב, ללא קפלי בשר ושומן.
אורלי אלעד מציעה לנו אפשרות אחרת.
הנכחת הגוף הנשי השמן בציוריה, מחייבת אותנו להביט בו, לתת לו תשומת לב, לבחון אותו, להתיידד עמו ובסופו של דבר לקבלו.
התערוכה "דבר הגוף" כוללת 17 ציורי אקריליק על בד ו-4 פסלי עיסת נייר.
סטודיו לאמנות – אביבית בלס ברנס
קיבוץ רגבים (ליד גבעת עדה – בנימינה)
פתיחה חגיגית:
18.6.2010 ב- 11:00
בפתיחה: נגינה בחליל צד - דיויד אלעד
נעילה: 26.6.2010
שעות פתיחה: שישי 11:00- 13:00
שבת 11:00 – 13:00, 17:00 – 19:00
במשך השבוע בתאום טלפוני בלבד
054-3083805
קיבוץ רגבים ד.נ. מנשה 37820 054-3083805studioleomanut.avivit@gmail.com
על התערוכה : "דבר הגוף" של אורלי אלעד
צבעוניות עזה ותעוזה מאפיינות את העבודה של אורלי אלעד.
תעוזה בבחירה לצייר את הגוף האישי, הנשי והמלא, עירום, ניבט אלינו חלקים חלקים, כמו היה גודלו מחייב אותנו להתייחס אל חלקיו השונים בנפרד, כאילו והציור עצמו אינו יכול להכיל את הגוף במלואו.
גוף זה נשקף אלינו בצבעים עזים לרוב, כל חלק ממנו אומר את דברו, מתריס את נוכחותו המלאה והדשנה. אין בו בושה, לא הצטנעות וגם לא התרברבות. הוא פשוט מכריז על מציאותו ועל זכות קיומו, וקובע את מקומו בינינו.
מדברי אורלי: "מגיל שש אני מתמודדת עם בעיית ההשמנה שלי שללא ספק הטרידה אותי רבות. תקפתי את הבעיה בדיאטות, רופאים, מרפאים, פסיכולוגים, שיקויים ותרופות פלא. רזיתי ונשארתי שמנה.
הפעם החלטתי לנסות לקבל את הגוף שלי : הצטלמתי בעירום, בהחלט תמונות קשות, אילצתי את עצמי להתבונן בכל קפל שומן , לפרק את הגוף לקטעים, להסתיר חלקים ממנו ולגלות חלקים אחרים. להישאר אנונימית ולחשוף בהעזה. להשתמש בדימויים מתריסים, לצבוע אותו בצבעים עזים ,לתת לגוף לבטא את רגישותי. להתרגל אליו ובסופו שלדבר לקבל את גופי כפי שהוא."
התערוכה – "דבר הגוף", מורכבת משתי סדרות.
הראשונה של פורטרטים אישיים, עוסקת במראות מן העבר.
מראות וזכרונות אשר הטביעו חותמם בגוף, אותו גוף המופיע בסדרה השנייה.
שתי הסדרות קשורות זו בזו בקשר רעיוני וצורני.
בשתיהן לא ניתנת לנו התמונה כולה. סדרת הפורטרטים מורכבת מהבזקי דימויים המפוזרים כרמזים על פני הבד, קרעי זיכרון וחלקי תמונות. ובסדרה השניה, אנו מנחשים את שלמות הגוף דרך חלקיו.
הצבעוניות בציוריה של אורלי היא לרוב צרובת שמש, חמה, לא מוותרת ולא מרחמת על דימוייה. חלקי הגוף הנגלים בציורים הם עירומים, ומוארים באור כמעט אכזרי, המאיר בחדות את הבשר על קפליו. המכחול של אורלי מנכיח אותם בעוז ובחריפות, הטמפרטורה גבוהה! יחד עם זאת הציור אינו בוטה, הבחירה לייצג את הגוף דרך חלקיו ולא במלוא תפארתו, מאפשרת התייחסות לכל חלק מחלקיו כאל ישות בפני עצמה, הנושאת בעול ואומרת את דברה בשקט, בסוג של איפוק.
ציור אחד ויחידי מציג את הגוף על כל אבריו, אך בו זמנית מבטל את אנושיותו על ידי הכלאתו עם גוף פרה. דווקא בציור זה, האשה/פרה משדרת תחושת קלילות. היא ספק מדלגת על פני העשב, ספק מרחפת לה כבלון הליום בדרכו מעלה.
אין ספק כי אידאל היופי הנשי עודו רזה, מחוטב, ללא קפלי בשר ושומן.
אורלי אלעד מציעה לנו אפשרות אחרת.
הנכחת הגוף הנשי השמן בציוריה, מחייבת אותנו להביט בו, לתת לו תשומת לב, לבחון אותו, להתיידד עמו ובסופו של דבר לקבלו.
התערוכה "דבר הגוף" כוללת 17 ציורי אקריליק על בד ו-4 פסלי עיסת נייר.
סטודיו לאמנות – אביבית בלס ברנס
קיבוץ רגבים (ליד גבעת עדה – בנימינה)
פתיחה חגיגית:
18.6.2010 ב- 11:00
בפתיחה: נגינה בחליל צד - דיויד אלעד
נעילה: 26.6.2010
שעות פתיחה: שישי 11:00- 13:00
שבת 11:00 – 13:00, 17:00 – 19:00
במשך השבוע בתאום טלפוני בלבד
054-3083805
קיבוץ רגבים ד.נ. מנשה 37820 054-3083805studioleomanut.avivit@gmail.com
